Sent: Tuesday, May 20, 2014 8:33 PM
To: 'Shahar – Muscat Travel Boutique'; נעמה בריל; 'Sharon – Muscat Travel Boutique'
Subject: טיול לנפאל של משפחת נסטור
נעמה, שחר ושרון היקרות,
עבר כבר שבוע וקצת מאז שחזרנו מהטיול, ועכשיו סוף סוף התפניתי לכתוב לכן כמה מילים עליו.
ראשית – תודה על עזרתכן בכל הארגון. הטיול אכן תיקתק לפי התכנון וזכינו ליופי של חוויה. צירפתי לכן גם כמה תמונות כדי שתוכלו ליהנות גם. המדריכים היו מעולים הן ברמת האנגלית, ההסברים והמחוייבות שלהם להנאתנו. למרות השביתה באזור ג'ומסום שגרמה לכך שלא נוכל לטייל בג'יפ באזור, זכינו בחוויה רבת אדרנלין של נסיעה באופנועים בדרך-לא-דרך במהירות של פורמולה 1 בערך… עצם קיומו של המכתב הזה מראה כי לשמחת כולנו האירוע הפך לחוויה! אולי כדאי לכן להמליץ עליו למשפחות נוספות שמחפשות ריגושים מיוחדים.
מזג האוויר לא היה משהו. זה כנראה שילוב של העונה שבחרנו לטייל וסתם מזל לא טוב. בשבוע הראשון לא הצלחנו לראות את הרי ההימליה משום מקום בגלל האובך, ולכן גם הזריחות היו מאכזבות למדי. נשמור אותן לפעם הבאה בנפאל. לעומת זאת בשבוע השני של הטרק כבר זכינו לנופים הקלאסיים של ההימליה. תענוג לעיניים. גם הגשם שבא והלך מעת לעת לא ממש הפריע לטיול.
מארבעת המדריכים שלנו אני רוצה לציין לטובה במיוחד שניים: אום, המדריך בקטמנדו והסביבה, ולמעשה האחראי בפועל על כל הטיול שלנו, כולל המדריכים בפוקרה ובטרק. הוא בחור מצויין, שקט, אחראי, עם אנגלית טובה מאד, שממש גינן אותנו בכל השבועיים שם. איני יודע אם אתם מרבים לעבוד אתו, אבל בלי ספק כדאי לכן. המדריך השני שמו בּוֹבָאן (bhuwan), והוא ליווה את עומר ואותי בכל השבוע של הטרק. גם הוא התגלה כנכס אמיתי: שקט, מסביר פנים, ובעל אנגלית טובה מאד. הוא גם זה שממש לא התרגש מהשביתה של איגוד בעלי הג'יפים, ותוך שעה בערך ואחרי אינסוף טלפונים ארגן את האופנועים. גם הוא ראוי להתווסף לרשימת המדריכים המומלצים שלכם.
שני המדריכים האחרים (מדריך בפוקרה, ומדריכה למפגש הכנת האוכל עם המשפחה המקומית בפוקרה) היו נחמדים ויעילים, אולם בילינו רק כחצי יום עם כל אחד מהם.
טיסות הפנים תוקתקו מצויין. גם עניין הקדמת אחת הטיסות מאחה"צ לבוקר טופלה ע"י אום מקטמנדו מצויין. הייתי אתו בקשר טלפוני ותוך כמה שעות הוא סדר הכל. עוד נקודה לזכותו.
כל המלונות שהתאכסנו בהם היו ברמה מעולה. בתי הארוח בטרק זה כבר סיפור אחר… לשימחתנו, לעומר ולי ממש לא היה אכפת להיזרק בחדרים שבחלקם הם ללא שירותים ומקלחות צמודים, ובכולם המים (החמים?) נוזלים בזרזיף שאני מתקשה לקרוא לו זרם… מצד שני חוויה כבר אמרתי? וגם כאן לאורך הטרק בובאן המדריך גינן אותנו ודאג לשמיכות נוספות, אוכל וכל השאר.
עברנו את הטיול כולו (כל המשפחה) בלי שום אירועי קיבה יוצאי דופן. זאת למרות שאכלנו הרבה במסעדות מקומות והשתדלנו לאכול אוכל מקומי. נכנסנו לאותם מקומות שנראו לנו נקיים ותמיד הקפדנו לנסות מאכלים חדשים. לפעמים הצלחנו ולפעמים נפלנו – אבל זה חלק מהכיף. רק על השתייה הקפדנו כל הזמן: רק מבקבוקים סגורים. לא מיצים וללא קרח. בבתי ההארחה בטרק יש להם מיכלי מים מינרליים או מים מורתחים למטיילים ומילאנו את הבקבוקים בהם. למען האמת, אין לי שום מושג האם המים אכן היו מינרליים, ואני אפילו חושד שלא כל כך, אבל זה מה שיש. קצת מזל כנראה לא הזיק לנו…
בסך הכל נפאל היא מדינה די נחשלת. החשמל שבא והולך, הדרכים הלא סלולות והאיטיות, הנהגים שלוחצים על הצפצפה יותר ממה שהם לוחצים על הבלמים, וההמולה הקבועה ברחובות ובשווקים דרשו מאתנו הצפונבונים יום של התרגלות. אבל אח"כ כבר זרמנו עם ההמולה ונכנסנו לאווירה ולאופי של הטיול הזה. בסך הכל בכל פינת רחוב יש להם איזה מקדש קטן ויפה, שלא לדבר על הסטופות הגדולות. גם השוק הגדול של קטמנדו (ה-תאמל) התגלה כנעים במיוחד לשוטטות ולקניות. המחירים שם כל כך זולים יחסית לארץ שלאחר כמה ימים בהם עמדנו על המקח כמו כל ישראלי טוב, פשוט נמאס לנו, והתמקחנו רק אם דרשו מאתנו מחיר ממש מופרז. קצת פחות דולרים לא יעשו אותנו עניים יותר, אבל יעזרו הרבה יותר לסוחרים המקומיים. אז שיהיה להם לבריאות!
אז זה הזמן לאמר לכולכן שוב תודה על הארגון הנפלא של הטיול, וכבר צריך להתחיל לחשוב על הטיול הבא. יש לכן רעיונות?
בארי (בשם כל המשפחה)